<h1>רבינו ירוחם נכ"א ח"ב</h1>
<h2>דף כב.</h2>
ישראל וגוי שלקחו בשותפות לנטוע כרם יכול ישראל לומר לגוי אפילו לא התנו מתחלה טול אתה שני ערלה ועבוד אותה באותן השנים ואני שני התר ואעבוד אותה דאיסור שליחות ליכא דאפי' ישראל יכול לעבוד בשני ערלה, ומשום שהישראל לוקח פירות שני התר כנגד שני ערלה, כיון שהישראל אינו עובד בשני ערלה אינו נהנה מהם שכך הדין מי שעובד לוקח הפירות בשני' שעובד כך פשוט בעבודה זרה, אבל אינו מחשב עמו לומר כך וכך פירות אכלת בשני ערלה כך וכך אטול אני בשני' מותרו'. מותר לומר לגוי בשני ערלה עבוד כרמי ותטול פירותיה. וכן להחליף ולומר לגוי עבוד כרמי וטול פירותיה ותן כרמך לפי שעברו עליה שני ערלה ואעבדנה ואטול פירותיה, כי העובד דינו שיטול הפירות, כך דקדקתי אני מההי' שכתבתי למעלה דישראל וגוי, ושאלתי לרבותי על זה והסכימו על ידי.
<h2>דף מח:</h2>
(נותנין) [נוטעין] יחור של ערלה דזה וזה גורם הוא ומותר. ואין נוטעין אגוז של ערלה לפי שהוא פרי. ואין מרכיבין בכפניות של ערלה. ואם נטע והבריך והרכיב מותר. כך פשוט במסכת ערלה [פ"א מ"ט] ובע"ז.
<h2>דף נד:</h2>
ערלה וכלאי הכר' אם מכרן אין תופסין דמיהן מן התורה, שאין תופסין מן התורה אלא שביעית וע"ז, אבל כל שאר איסורי הנאה אין תופסין דמיהן, ומ"מ דמיהן אסורין לו מדרבנן אבל לאחרים מותרים, ולו גם כן אסור לקנות מהן כלומר מדמיהן כלים ופירו', אבל אם קנה מהן כלי' או פירות בדיעב' מותרי' כי הן חליפי חליפין ולא גזרו בהם רבנ', א"כ אם קדש אשה בדמיהן אף על פי שאסו' לכתחלה לקדש באלו כמו שכתבתי בדין קדושין [נכ"ב ח"א], היא מותרת ליהנות בהן שאין אסורי' אלא לו והיא מקודשת לו כך מוכח בקדושין ובעבודה זרה, וכן כתב הרא"ש, וכן מוכח בנדרים. וי"מ דאפילו חליפי חליפין אסורין לו, ולגבי אשה התירו לקדשה לכתחלה בחליפי חליפין, וראשון נראה עקר.
<h2>דף סב.</h2>
ערלה וכלאי הכר' אם מכרן אין תופסין דמיהן מן התורה, שאין תופסין מן התורה אלא שביעית וע"ז, אבל כל שאר איסורי הנאה אין תופסין דמיהן, ומ"מ דמיהן אסורין לו מדרבנן אבל לאחרים מותרים, ולו גם כן אסור לקנות מהן כלומר מדמיהן כלים ופירו', אבל אם קנה מהן כלי' או פירות בדיעב' מותרי' כי הן חליפי חליפין ולא גזרו בהם רבנ', א"כ אם קדש אשה בדמיהן אף על פי שאסו' לכתחלה לקדש באלו כמו שכתבתי בדין קדושין [נכ"ב ח"א], היא מותרת ליהנות בהן שאין אסורי' אלא לו והיא מקודשת לו כך מוכח בקדושין ובעבודה זרה, וכן כתב הרא"ש, וכן מוכח בנדרים. וי"מ דאפילו חליפי חליפין אסורין לו, ולגבי אשה התירו לקדשה לכתחלה בחליפי חליפין, וראשון נראה עקר.
<h2>דף עד.</h2>
ערלה וכלאים ששיעורן בא' ומאתים אין הפרש בין שהאיסור בלול בין שהו' יבש ביבש דלא אמרי' בהו יבש ביבש חד בתרי בטיל, כך כתב הרשב"א, ובדין תערובת במאכלות אסורות כתבתיו [נט"ו אות כ"ט], וכן נראה סברת רי"ף. ובחמץ כתבתיו [נ"ה] ח"ה כי יש חולקין בזו הסברא.
